בעלי המקום

אוקיי, אז הקליק הראשון למקצוע שהיה לי היה אי שם במסדר רסר בצבא, כל החדרים התחייבו לגלח ראשים, מי שלא, לא היה יוצא לבית, חבר שלי מהחדר אמר לי משום מקום  שאני יספר אותו, עוד אוסיף ואמר לי יש לך לוק של ספר, צחקתי וחשבתי שהוא היה ציני, אבל מסתבר שלא, בסופו של דבר החלטתי לספר אותו, וכשסיפרתי אותו אגיד את האמת, יצא ממש גרוע, עשיתי לו צלחת על הראש.
עכשיו אני חשבתי שאני אחראי עליו מבחינת נראות, איך שאני נוגע בו קובע את הנראות שלו, ממש נרתעתי מזה, וכמו שאמרתי יצא לי גרוע.

אני בחור פרפקציונסט, ראיתי את זה ואמרתי שאני חייב להצליח פעם הבאה, מפה אנחנו נכנסנו לקורונה, התפנית בעלילה.

הייתה תקופה של חודשיים שמספרות התחילו להסגר, ובמהלכם כשהם נסגרו, אני בתור בנאדם שאוהב לטפח את עצמי סוג של נבהלתי מכך, אז הזמנתי מכונות, הזמנתי מכונות בשווי של 4,000 שקל משום מקום, ועל והתחלתי לספר את המשפחה שלי, עבדתי באותו הזמן בחברת אופנה.

בזמן הסגרים, היה ממש דילול בכמות האנשים שבאים לקניון, מהלקוחות הבודדים שנכנסו, שאלו לפעמים מה אני עושה והחלטתי לומר שאני ספר.

מפה לשם חברים של אחי ראו את התספורות של המשפחה והחליטו להגיע להסתפר גם, נקח את העובדה שלא היה ממש מספרות בתקופת קורונה, לאט לאט הרצון שלי להשתפר ולתרגל יותר הלך וגבר, לא היה אכפת לי לספר אנשים בכל מקום בעיר או באזור, לא ממש היה אכפת לי כי רק התחלתי, בסופו של דבר, לאט לאט התחילו להגיע אליי המון שיחות כתוצאה מפה לאוזן, והחלטתי להוריד רגל מהגז בחברת אופנה ויותר לפנות זמן בלספר אנשים.
לא יצאתי לשום קורס בתחילת הדרך, הכל היה ללא ניסיון מקצועי, פשוט סיפרתי, מי שהחליט לבוא אליי, הסתפר אצלי על כיסא ומראה, גביתי 30 שקל על כל תספורת, ולאחר זמן מה שיפצתי כבר את האזור כשצברתי מספיק הון לפיתוח העסק.

ברגע ששיפצתי את המספרה אם היה אפשר לקרוא לה ככה, החלטתי להתפטר מהחברת אופנה.
המשכתי את דרכי כספר בבית עד שכבר הקהל נהיה יותר מדי גדול לעסק בבית, אז החלטתי לצאת ולהתרחב אל העיר, יש המון יתרונות בלהחזיק מספרה בחוץ, במיוחד בעיר מאשר בכניסה מסובכת לדירה שלי.
כשהחלטתי לרדת לעיר, אמרתי שאני לא עובד יותר לבד, וכשהגעתי למקום החדש עשיתי לו שיפוץ מא' עד ת', הבאתי ספר נוסף, הקמתי שתי עמדות, קניתי ציוד חדיש וככה התעסקתי בשוטף, עם הזמן כמובן עשיתי שינויים קוסמטיים, אבל בוא רגע נדבר על הוייב של המקום, האווירה במספרה היא מיוחדת, הבאתי איתי מהבית שירים, שמחה, אווירה כיפית, נוהל לימונעראק בימי שישי, טורינירים של פיפא, והכל נשאר על הצד החיובי, תוך כדי מתן שירות מקצועי ואמין לכל הלקוחות שלי.
אני מקווה שלא נרדמתם עד עכשיו, ואני מזמין אותכם באהבה להגיע!